<h1>פירוש תלמיד הרמב"ן — סנהדרין</h1>
<h2>דף ג:</h2>
[סנהדרין ס"ה ע"א] חובר חבר. דבאזהרה זו המחבר חיות ובהמה או נחשים למקום אחד ע"י לחשים. אחד חבר גדול. מאספי חיות ובהמות גדולות. חבר קטן. מאסף שקצים ורמשים. ואפילו נחשים ועקרבים. לקבצן במקום מדבר שלא ימצאו בישוב ויזיקו. גמ' מאי שנא הקצת שפתיו דמגדף דלא הוי מעשה, דאמרינן בכריתות [ב' ע"א] וחכמים אומרים יצא מגדף, כלומר אין בו קרבן לפי שאין בו מעשה, וחטאת אינה באה אלא על המעשה כדכתיב [ויקרא ד'] ועשה אחת.
<h2>דף ד.</h2>
[סנהדרין ס"ה ע"ב] יצאו עדים זוממים. אצל חטאות היא שנויה בתורת כהנים [פ"ד] גבי פר כהן משיח, אחרי אשר ראינו דברים שהם כעובד ע"ז ודברים שאינם כעובד ע"ז למה נאמר עובד ע"ז מעתה, לומר לך מה ע"ז מיוחדת שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת אף כל שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת, אי מה ע"ז מיוחדת שחייבין עליה מיתת ב"ד אף אין אני מרבה אלא חייבי מיתת ב"ד, ומה אני מרבה מקלל אביו ואמו והמסית ועדים זוממים, [ת"ל] ועשה, יצאו אלו שאין בהם מעשה, ואמאי, הרי בהקצת שפתיו [עושה] מעשה, דהא [לא] תליא בדעת הלב. אמר רבא וכו'.
